חנוכה והדלקת הנרות

בזמן בית המקדש השני, כשמלכה מלכות יוון, גזרו גזרות על עם ישראל, ניסו לבטל את דתם ולא אפשרו להם לעסוק בתורה ובמצוות.

עם ישראל היה אז בצרה גדולה מאוד עד אשר ריחם עליהם אלוקי אבותינו, הושיע אותם והצילם.

אז גברו בני חשמונאי, הכוהנים הגדולים, הרגו את היוונים והושיעו את ישראל מידם.

לאחר מכן העמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל למשך כ 200 שנים עד חורבן בית המקדש השני.

כשגברו ישראל על אויביהם, היה זה בכ״ה לחודש כסלו. נכנסו הם להיכל בית המקדש ולא מצאו שמן טהור חוץ מפח אחד שהיה מונח עם חתימתו של כהן גדול ( אותו לא טמאו היוונים )

כמות השמן בפח היתה אמורה להספיק להם ליום אחד בלבד אך הם הצליחו להדליק ממנו את נרות המערכה בבית המקדש במשך שמונה ימים עד אשר כתשו עוד זיתים והפיקו שמן טהור נוסף.

זאת הסיבה שתיקנו חכמים כי מאותו הדור יהיו שמונת הימים האלו שמתחילים בכ״ה בכסלו - ימי שמחה והלל ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה בשמונת הלילות כדי להראות ולגלות את הנס הגדול שהיה לעם ישראל.

ימים אלה נקראים חנוכה, חנו-כ״ה. שביום כ״ה בכסלו חנו מאויביהם וגם מפני שבימים אלו עשו חנוכת הבית שהצוררים היוונים טימאוהו ולכן יש האומרים שמצווה להרבות קצת בסעודת חנוכה.

יש לספר לבני ביתו על עניין הניסים שנעשו לאבותינו בימים אלו.

• מרבים בצדקה בימי החנוכה.

• לא מתענים בימי החנוכה.

• בחנוכה מותר לעשות מלאכה אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים ( ולפחות בחצי השעה הראשונה לאחר הדלקתם )

• כל השמנים כשרים לנר חנוכה ומכל מקום מצווה גדולה להדליק בשמן זית. מצווה גדולה עוד יותר להדליק בשמן זית שראוי למאכל.

• מי שמדליק בנרות ידליק בנר יחידי ולא בנרות קלועים.

• כל הפתילות כשרות לצורך נר חנוכה.

• מנהגנו שגם אם בני הבית מרובים, רק אחד מדליק לכולם בכל יום, וטוב שיעמדו לידו כולם בשעת הברכה.

• מצוות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים משום פרסום הנס ואנו נוהגים להדליק בפנים הבית ליד דלת הכניסה ואם חלונו סמוך לרשות הרבים ואינו גבוה יותר מעשרים אמה ( כ 10 מטרים ) ידליק שם.

• הנרות יהיו בשורה אחת שווה. לא אחד גבוה ואחד נמוך.

• זמן ההדלקה הרצוי הוא מיד בצאת הכוכבים אך אם לא הספיק, ישתדל להדליק תוך חצי שעה מצאת הכוכבים, עבר גם זמן זה ולא הדליק, יכול להדליק כל הלילה ובלבד שיש בביתו שני אנשים ערים לפחות או שביתו אינו גבוה יותר מעשרה מטרים מרשות הרבים ויש שם עוברים ושבים ואם אין שם עוברים ושווים ידליק ללא ברכה.

• צריך שהנרות ידלקו לפחות חצי שעה לכן ישתמש במספיק שמן או ידליק בנרות שמספיקים לכך.

• סדר הדלקתן כפי מנהגנו - בלילה הראשון מדליק הנר שכנגד ימינו ובלילה השני מוסיף עליו נר כנגד שמאלו ואת הנר שהוא מוסיף ידליק ראשון וממשיך ומדליק את הנר מימינו של הנר החדש וכן על זו הדרך.

• בלילה הראשון מברך המדליק קודם ההדלקה - 1. להדליק נר חנוכה. 2. שעשה ניסים לאבותינו. 3. שהחיינו, בלילות הבאים לא יברך שהחיינו אלא רק את שתי הברכות הראשונות.

• לאחר שברך הברכות - מדליק נר אחד ובעוד שמדליק את הנרות הנוספים אומר : הנרות הללו... ( יש האומרים זאת אחרי הדלקת כל הנרות )

• אסור להשתמש באור הנרות לכל מיני מטרות שונות ולכן מדליקים את ״השמש״ כדי שאם ישתמש באור, יכוון להשתמש באור ״השמש״

• אין יוצאים לידי חובה בהדלקת נרות בבית הכנסת.

• נשים חייבות בנר חנוכה ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה.

• בערב שבת מדליקים תחילה נר חנוכה ואחר כך נר של שבת וישימו לב כי ישתמשו בנרות שיספיקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים לפחות.

• בבית - במוצאי שבת מבדילים ואח״כ מדליקין נר של חנוכה. בבית הכנסת מדליקין נר חנוכה קודם ההבדלה משום פרסום הנס.

• מי שאינו נמצא בביתו אלא במקום אחר ויודע שאשתו מדליקה בביתו , ידליק הוא במקום שהוא, ללא ברכות.

• כל שמונת ימי החנוכה אומרים ״על הניסים״ בתפילת 18 ובברכת המזון.

• כל שמונת ימי החנוכה גומרים את ההלל בשמחה רבה ואין אומרים ״תחנון״, ״אל ארך אפיים״, ״למנצח״, ״צדקתך צדק״.

• קוראים בכל יום חול בחנוכה בקרבנות הנשיאים שבפרשת ״נשא״

• בשבת חנוכה מוציאין בבית הכנסת - שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את המפטיר בשל - יום חנוכה.

• בראש חודש טבת שחל ביום חול מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שלושה גברים בשל ראש חודש ובשני העולה הרביעי קורא בשל חנוכה. ( ראש חודש תדיר יותר ולכן קריאתו קודמת )

• חל ראש חודש טבת בשבת - מוציאים 3 ספרי תורה, בראשון קוראים שישה גברים בפרשת השבוע, בספר השני קורא העולה השביעי בשל ראש חודש ומתחילים את הקריאה ״וביום השבת״ ובספר השלישי קורא המפטיר בשל יום חנוכה ומפטירים לאחר מכן - ״רני ושמחי״

חנוכה שמח !!!